תן למילים לעשות בך
עיבוד טיפוגרפי צורני לשיריה של יונה וולך - פרויקט גמר במסלול תקשורת חזותית באקדמיית בצלאל, 2024, בהנחיית שרון אתגר.
עיבוד טיפוגרפי צורני לשיריה של יונה וולך - פרויקט גמר במסלול תקשורת חזותית באקדמיית בצלאל, 2024, בהנחיית שרון אתגר.
עיבוד טיפוגרפי צורני לשיריה של יונה וולך - פרויקט גמר במסלול תקשורת חזותית באקדמיית בצלאל, 2024, בהנחיית שרון אתגר.
פרויקט זה מציג אסופה משיריה הגנוזים, אשר נלקחו מתוך הספר ״השירים שמחוץ לספרים״, ומציע להם עיבוד מחודש- ציורי, צורני, מאויר, מופשט, קריא לא קריא- כולו על טהרת האותיות העבריות. העבודות מאוגדות בחוברת A4, מודפסת על נייר עיתון דק (40 גרם) חצי שקוף. 116 עמודים. כרוך בסיכות.
פרויקט זה מציג אסופה משיריה הגנוזים, אשר נלקחו מתוך הספר ״השירים שמחוץ לספרים״, ומציע להם עיבוד מחודש- ציורי, צורני, מאויר, מופשט, קריא לא קריא- כולו על טהרת האותיות העבריות. העבודות מאוגדות בחוברת A4, מודפסת על נייר עיתון דק (40 גרם) חצי שקוף. 116 עמודים. כרוך בסיכות.
תמיד אהבתי שירה, ואת זו של יונה וולך במיוחד. יש בה משהו קוסמי, מכשף, שובה- היא משאירה את הקורא על קצה הכיסא, אבל לא מאפשרת לו לקום. זו שירה שמשאירה אותך במצב תמידי של מתח, עירנות, דריכות. יונה וולך משתמשת בעברית כחומר גלם: היא לשה אותה, מפרקת ומרכיבה מחדש, בלי שום חוקיות נראית לעין. בפרויקט הזה אני מאמצת לעצמי את שיטת הפעולה הזו, ומתרגמת את העברית לשפתי שלי- הופכת אותה, גם אני, לחומר גלם- הפעם ויזואלי.
תמיד אהבתי שירה, ואת זו של יונה וולך במיוחד. יש בה משהו קוסמי, מכשף, שובה- היא משאירה את הקורא על קצה הכיסא, אבל לא מאפשרת לו לקום. זו שירה שמשאירה אותך במצב תמידי של מתח, עירנות, דריכות. יונה וולך משתמשת בעברית כחומר גלם: היא לשה אותה, מפרקת ומרכיבה מחדש, בלי שום חוקיות נראית לעין. בפרויקט הזה אני מאמצת לעצמי את שיטת הפעולה הזו, ומתרגמת את העברית לשפתי שלי- הופכת אותה, גם אני, לחומר גלם- הפעם ויזואלי.
